שלו בלוג

השבוע הסתיימה בהצלחה סדנת תנועה שפעלה במסגרת מתחילת חודש נובמבר.

מטרת הסדנא הייתה שילוב גוף ונפש והעלאת המודעות לקיום אורח חיים בריא. הסדנה התקיימה באופן שאפשר למשתקמים להיחשף למגוון תחומים: פעילות גופנית, תזונה נכונה, מוסיקה מגוונת וחיזוק מיומנות חברתית המהווה בסיס לחברויות בהמשך.

מבנה המפגשים: המפגשים התחלקו לשלושה חלקים. חלקו הראשון של המפגש הוקדש לפעילות  גופנית קלה, מתיחות (עם ובלי גומיות) ,התמקדות בחלקי הגוף השונים (מתניים,אגן,צוואר), כאשר ברקע מתנגנת מוזיקה קצבית. כל מפגש לווה בסגנון מוסיקה שונה, כגון: ספרדית, מזרחית, שירי ארץ ישראל ואפילו שירי ילדים. ולאחר התרגילים רקדנו באופן חופשי לצלילי המוזיק.

חלקו השני של המפגש היה דמיון מודרך. רגע של שלווה ורוגע להשתחרר ממתחים ופחדים.

החלק האחרון במפגש היה ארוחה בריאותית שכללה ירקות, גבינות רזות, וקרקרים מחיטה מלאה סובין או שיפון. במפגשים התקיימו שיחות בנוגע לחשיבות התזונה וקיום פעילות הגופנית,וכן היו שיחות על נזקי העישון ( מאחר ורוב המשתתפים מעשנים) .

מטרת הסדנא: תנועת הגוף משפרת את דימוי הגוף ומעניקה תחושת ביטחון. הסדנא אפשרה להקנות למשתקמים הרגלי חיים בריאים ולעודד אותם להמשיך את הפעילות גם בבית תוך לקיחת אחריות על גופם ועל תזונה נכונה.  הסדנא הייתה רב חושית ואפשרה את השמירה על מיקוד קשב ומוטיבציה. המשתקמים קיבלו חיזוקים רבים ועידוד רב ליישם את הדברים גם בחיי היום יום .

תגובת משתתפי סדנת התנועה:

המשתתפים סיפרו שהמפגשים  תרמו למצב רוח טוב לאחר המפגש ושהחלק של הדמיון המודרך באמת הרגיע ושחרר ממתח וינסו לאמץ אותו. המוסיקה גרמה להנאה מרובה ולמצב רוח טוב.

כמנחות הסדנה נהנינו מאוד לראות את שיתוף הפעולה של המשתתפים וכמובן לנצל את ההזדמנות הנהדרת ולעשות קצת פעילות גופנית בעצמנו..

מנחת הסדנה- מיכל בן שיטרית- מדריכה שיקומית.

סייעו, תמכו ובאו לעשות איתנו ספורט -צבייה עייש, אוולין אבינועם, אתי סופר.

תודה לכולכן.

צוות הדיור המוגן-קרית מלאכי.

הייתי רוצה לשתף אתכם במשהו:

אבל לפני כן אומר כמה מילים מה שאני הולכת לספר לכם זו חוויה מעניינת במיוחד. בטח אתם מנחשים מה המילים הבאות שכתוב עכשיו אז לא אמתח אתכם ופשוט אומר לכן:

בחנוכה האחרון שמענו שיש מסיבה [מסיבת חנוכה] במסעדת רפאל כל כך השתוקקנו ואמרנו

מתי כבר תהיה המסיבה?

חלף עוד יום ועוד יום עבר והנה הגיע היום הזה שכל כך ציפו לו

בעודנו מביטים בטלוויזיה נזכרנו פתאום שהמסיבה עומדת להתחיל אז הזדרזנו להתארגן

לקראת המסיבה בעודנו צועדים לכיוון המסיבה פגשנו בשתי מדריכות שלנו אמרנו להם שלום והמשכנו ואז הגענו למסעדת רפאל ושם חיכתה לנו

תמר[אם הבית]וקיבלה אותנו בהמון מצב רוח וחילקה לכול אחת ואחת קישוט לשיער ואורות זוהרים ודרך אגב תדעו לכם שתמר[אם הבית]אישה מגניבה וגזעית לאחר חלוקת הקישוטים לשיער ישבנו לאכול ואז הגישו לנו סלטים ומאכלים מדהימים אחרי הארוחה הייתה לנו הדלקת נרות חנוכה ואז קצת רקדנו ולקראת הסוף ממש הפתיעו אותנו

אתם בטח סקרנים לדעת אז לא אמתח אתכם זה היה הקריוקי כל אחת ואחת שרה שיר שהיא בחרה

ואיך שכחתי להגיד לכם שאני זו שכתובת לכם עכשיו הקדשתי שיר למדריכה הכי מדהימה בעולם שיר שהיא מאוד אוהבת של הזמר נתן גושן [איפה את]היא ממש התרגשה ושמחה

ולסיום היה לנו נורא כייף

אחד מסיפורי ההצלחה של "לב לנפש" הוא חיים(שם בדוי), רווק בן 30, שסבל, מאז ימיו בישיבה גדולה, ממחלת הסכיזופרניה שהובילה להידרדרות חמורה במצבו הנפשי. הוא החל לפתח מחשבות שווא של רדיפה והסתבך עקב כך עם אנשים עמם בא במגע, וסבל, מלבד המחלה, גם מחוסר אימון קיצוני באנשים. בהיותו מאושפז בפעם העשירית בבי"ח וחייו נראו כמייאשים וחסרי מוצאשמע מחבר על השירות, התעניין והובהר לו כי יוכל להצליח אם יגלה  רצון ומוטיבציה להשתקם. חיים הסכים לנסות, למרות הסיכויים הלא מעטים שנתן לתהליך.. בעקבות כך נבנתה עבורו תכנית שיקום ייחודית ששמה דגש כעל הכוחות והיכולת שלו, ואלו נתגלו כמגוונים: הכרת שפות, שירה וחזנות, יכולת למידה והבעה בעל פה. כמו כן צוות הדיור המוגן סייע  לו במציאת דירה מתאימה בה הוא מתגורר ומבצע את מכלול התפקידים: ניקיון, בישול, כביסה,  וניהול תקציב עצמאי בהנחיית המדריך. הוא הונחה בפיתוח ומציאת דרכים לממש עצמו בתחומים בהם הוא מוכשר , וכיום הוא מוסר שיעורים פרטיים באנגלית לתלמידים מתקשים, משמש כחזן לעת מצוא בבתי כנסת וזמר אורח בשמחות, בהם הוא זוכה לשבחים רבים מהקהל, והדובדבן שבקצפת: מדי שבוע הוא מוסר שיעור בפרשת השבוע בפני קהל מתמודדים כמוהו, שקוצר תשואות רבות מהמשתתפים והצוות כאחד, ומוכיח להם שאם הוא יכול, אין סיבה שהם לא יוכלו לכבוש ולהגיע רחוק‏…

כבכל שנה, גם השנה חגגו עובדי ומשתקמי הדיור המוגן את חג החנוכה יחד, במסיבה שהוגדרה על ידי כולם כמסיבה המוצלחת ביותר שהתקיימה במסגרת עד כה.

רוצים לשמוע מדוע? המשיכו לקרוא..

ההכנות למסיבה מתחילות כחודש לפני החג. תחילה נקבע הרעיון המרכזי של המסיבה, במקרה זה – חנוכה.

היה חשוב לנו מאוד לתת דגש למשמעות החג ולסמלים המייחדים אותו, והוחלט כי תהיה הדלקת נרות מסורתית ויאמרו דברי תורה ברוח החג. כחלק מההחלטה להעצים ולתת מקום לכישוריהם הייחודיים של המשתקמים, הוחלט להציע לאחד מהם להיות אחראי על הדלקת הנרות ולכבד אותנו בנשיאת דבר תורה. לשמחתנו הוא נענה להצעה.

הצוות קיים חשיבה בנוגע להפעלות אפשריות. לשם כך שוחחנו עם המשתקמים ושמענו את דעתם ורצונם. הוחלט כי נזמין מפעיל קריוקי מקצועי שנכח גם במסיבה הקודמת והפעיל את הקהל בצורה יוצאת מן הכלל.

השלב הבא היה העלאת רעיונות בנוגע לכיבוד ומשחקים, וכן חלוקת תפקידים ברורה לקרת הערב ובמהלכו.

ככל שהערב התקרב, גברה ההתרגשות-הן מצד הצוות והן מצד המשתקמים, החוויה הזו כשלעצמה הייתה מגבשת ומקרבת וניכר היה שכולם מחכים למסיבה במידה שווה..

הגיע היום- כבר בשעות הבוקר החל חלק מהצוות בקניות לקרת המסיבה. בשעות הצהריים ריח הבישולים כבר נישא באוויר והמקום החל לובש חג.

ראשוני המשתתפים הגיעו ונהנו מסלט פירות עשיר וטעים ואז.. המוסיקה החלה להתנגן.

האווירה הייתה שמחה וחגיגית, וכל הנוכחים פצחו בריקודים זה עם זה.

מרגש.. החבר'ה שלנו, שלא תמיד אנחנו רואים אותם במיטבם, שלא תמיד צוחקים ושמחים, שמדברים איתנו על תרופות, על קשיים ועל הישרדות- פתאום נראים כל כך שונים, פתאום הם רוקדים ושמחים וצוחקים, פתאום הם מתחבקים ומשתחררים,הם לא חושבים על הקושי, לא על זה שאין כסף, ולא על המחלה. הם חושבים על כמה טוב להם ברגע זה, ועל כך שהם מסוגלים ליהנות והם נראים.. מוארים.

אחרי השירה והריקודים, קיימנו את מצוות החג. כאמור אחד המשתקמים הדליק את הנרות וברך ולאחר מכן נשא דברי תורה. בסיום דבריו ציין כי לאחר כל חג אנו נוטים לומר "נגמר החג", אולם יש לומר ש"התווסף עוד חג לחגים שחגגנו עד כה"- רעיון יפה שנותן זווית ראיה שונה קצת לגבי אירועים שונים שאנו חווים, ואפשר לאמץ אותו לא רק בתקופות החגים..

לאחר הדלקת הנרות החלו משחקים נושאי פרסים. משחק הכיסאות המוכר, שתמיד גורר פרצי צחוק (בגלל נפילות,החלקות וכדומה..), חבילה עוברת עם משימות מצחיקות (לצייר פרצוף בעיניים עצומות, לחקות פרצוף מצחיק של מישהו אחר) ומרגשות (לברך את כל הנוכחים), וברוח החג- כיבוי נרות באמצעות אקדחי מים והשחלת נרות לבקבוק.

לאחר המשחקים נהנינו מארוחת הערב – סנדוויץ טוניסאי שכלל טונה,תפוחי אדמה ושלל סלטים כמיטב המסורת. אחרי ארוחת הערב המשיכו האמיצים בנינו בריקודים (בכל זאת קשה אחרי האוכל), ולעת ערב נפרדנו עם שמחה בלב וסופגניה מתוקה ביד.

המסיבה הייתה עשירה ומהנה, ואנחנו שמחות וגאות להשוויץ בתמונות.

בפעם הבאה, כולכם מוזמנים..

צוות הדיור המוגן- קרית מלאכי והסביבה.

האני מאמין שלי – לבחור בתקווה, ולעולם לא להפסיק לחלום, להעז, לנסות, להתנסות, וכן – מותר גם ליפול, אחרת לא אלמד.

יש לדעת את החשיבות בשבילי של הערך העצמי, האמונה בעצמי, ההגשמה העצמית, יכולת אישית, מחשבות חיוביות, מחשבה יוצרת מציאות, חשיבה מחוץ לקופסא, השקפת עולם, לדעת שיש לי דעה, לנקוט עמדה, מציאת מסגרת מתאימה תוך שיתוף והתייעצות עם גורם מתאים בתחום.

חשובה המשמעות בחיים, לדוגמה:

תקווה
אמנות
עבודה
לימודים
עיסוק
תחביב\פנאי
חברים
משפחה
בת זוג
שותפים

חשוב שתהיה לי סביבה תומכת, כגון: חברים, משפחה, שותפים, בת זוג, אנשי מקצוע.

חשוב לי:
לדעת להתמודד עם שינויים ולהסתגל להם.
להיות בליווי אך לא מובל.
מותר שיהיו בתהליך עליות וירידות, הצלחות וכישלונות.
לדעת שלקחת פסק מזמן מתהליך ההחלמה, גם הוא לגיטימי.
לדעתי יש להיעזר בגורמי מקצוע ושיתופם במחשבותיי על הדרכים שאני בוחר בדרך להחלמתי.

הטמעת אלו לידי קו מנחה, הם הדרך להחלמה עבורי.

הנכם מוזמנים לערב לזכרו של חברנו לעבודה אריאל קרנסה ז"ל

אריאל ז"ל שימש כרכז תעסוקה ומדריך שיקומי במסגרת דיור מוגן ותעסוקה נתמכת דימונה, ירוחם ומצפה רמון בין השנים-2009-2010.

יום ג' ה- 21/2/12 בשעה 17:00 במתנ"ס דימונה יתקיים ערב לזכרו

17:00 התכנסות

17:30 דברי פתיחה- מר קוני אנגדה משנה למנכ"ל חברת שלו

17:45 חברים ומשפחה מספרים על אריאל וסרטון מהחברים לעבודה

18:30 שירה בציבור בהנחיית יגאל ביטון

המסיבה התחילה בהופעה של שני מתופפים שהרעידו את ההוסטל בקצב מטורף! אליהם הצטרפ והדיירים והצוות בנגינה על דרבוקות,די ג'יי ניגן את מיטב הזמר הים תיכוני והאווירה הייתה נהדרת!

אחת מדיירות ההוסטל סיפרה: "מאד נהנתי משיתוף הפעולה עם המדריכים- הרגשנו אחד עם המדריכים. הצוות בא עם הרבה מצב רוח ועשה לנו טוב. אפילו מי שישב רקד!זה ממש הציף באור את כל החדר והמסיבה הייתה ממש שמחה".דייר אחר סיפר: "אהבתי את השופר הגדול – היה שופר מאד גדול. אהבתי גם את הריקודים".

לאחר שהתעייפנו מעט, התיישבנו להדלקת נרות. אחד מדיירי ההוסטל בירך והדליק את נרות החנוכיה,דיירת אחרת שרה,שולחן נערך בממתקים וחטיפים, וסופגנייות חולקו לכולם.

אחד הדיירים סיפר: "הדלקנו את הנר השישי בחנוכיה, האווירה הייתה שמחה, כולם רקדו, והצוות הזמינו אותי לרקוד".

כן ירבו מסיבות כאלה… חנוכה שמח!

בנר השישי של חנוכה, חגגנו את החג.

חגגנו את החג באולם "רפאל" בעיר העתיקה.

היה הרבה אוכל והייתה הרבה שמחה- רקדנו, שרנו ושחקנו בשעשועון על חנוכה.

בקריוקי אנשים "הפציצו", וגילינו כוכבים נולדים, לא ידעתי שיש לנו כאלו זמרים. גם אני שרתי ונהנתי מאוד!

כולנו יצאנו מרוצים ומחכים לחג הבא כדי להמשיך את המסיבה.

(א.ש – דייר בקהילה)