ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות- מסורת של נטיעות בדיור מוגן דימונה, ירוחם ומצפה רמון!
גם השנה זכינו להיות שותפים למסורת נפלאה של נטיעות בירוחם.
אנחנו, דיירי הדיור המוגן והצוות, נפגשנו לטקס שתילת פרחים בט"ו בשבט…
נפגשנו היום בשעות הצהריים בחצר לשכת הרווחה.
זכינו לארח את מר אהרון חמו- מנהל המחלקה לשרותים חברתיים בירוחם.
חבר ושותף אמיתי לדרך השיקום שאנחנו עוברים.
כשהשתילים היו מוקפים באדמה טובה ואחרי שקיבלו מים צוננים
התפננו להרים כוסית, לברך אחד את השני בשמחה ובאהבה
ולהינות מחבילת שי ובה פרות יבשים.
אנחנו רוצים להודות לכל השותפים למסורת זו היפה
ובמיוחד לשרון דיין המדריך שלנו שהפיק את הארוע.
כולנו תקווה כי אותם השתילים העדינים והיפים יקבלו את התנאים לגדול לפרחים יפפיים.
שלכם, כל השותפים לדרך השיקום
מדיור מוגן דימונה, ירוחם ומצפה רמון.
ארכיון פוסטים עם התג "דיור מוגן"
ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות- מסורת של נטיעות בדיור מוגן דימונה, ירוחם ומצפה רמון!
יום רביעי, 2 בפברואר, 2011מסיבת חנוכה – דיור מוגן קריית מלאכי
יום ראשון, 16 בינואר, 2011כבכל שנה גם השנה ציינו את חג החנוכה שמסמל עבורנו נקודת אור גדולה.
ביום ראשון ה-5.12.10 התאספנו הצוות והמשתקמים של דיור מוגן – קריית מלאכי והסביבה, למסיבת חנוכה חגיגית. המשתקמים זכו לאירוח לבבי בדירה הקבוצתית של הדיור המוגן. המסיבה נפתחה בהתייחסות של הצוות לאסון השריפה המצער שהתרחש בסופ"ש בכרמל. לאחר הפתיחה, נוגנו ברקע שירי חנוכה והוגשו פיתות עם פלאפל, שתיה וחטיפים. בהמשך הגיע החלק האומנותי- המשתקמים הנרגשים החלו לרקוד למנגינת השירים שהושמעו ברקע, דפים ובהם שירי חנוכה חולקו וכך החלו כולם לשיר את השירים. בנוסף נערכו משחקי חברה שונים בהם המשתתפים השקיעו מאמץ, התלכלכו ונרטבו, אך חשוב מכל צחקו, נהנו והתלהבו מההפתעות שחולקו. לקראת סיום זכו הנוכחים לצפות בהופעה של מספר שירים ששר נווה, משתקם בעל כישרון גדול בשירה, בליווי גיטרה של המדריך אביחי. לבסוף חולקו סופגניות כיאה למסיבת חנוכה. חג החנוכה הוא חג של אור, חג של ניצחון והזדמנות מיוחדת למצוא את האור שבתוכנו, והמסיבה שהתקיימה משקפת זאת בצורה הטובה ביותר.
יום גיבוש לצוות הדיור המוגן- דימונה ירוחם ומצפה רמון
יום ראשון, 16 בינואר, 2011ב28.12 יצאנו עובדי דיור מוגן דימונה ירוחם ומצפה רמון שכולל עוסים מדריכים ומנהל המקום ליום גיבוש מדהים.
התחלנו את היום בפארק פרס בחולון אם ארוחת בקר שקנינו והכנו כולם אכלו ושבעו.
לאחר מכן נסענו "לבית של במבה" (נישמע ילדותי ) אבל מדהים כי כולנו קצת ילדים.
כל כך נהנו ללמוד כיצד נוצר החטיףשאנחנו ילדים ומבוגרים כל כך אוהבים.
בהמשך נסענו לחוף בת ים שם ישבנו ודיברנו וצחקנו והכנו אחד את השני בכייף.
משם נסענו למסעדה לארוחת צהריים
ומישם נסענו לתל אביב "להחלקה קרח " רובנו החלקנו ונפלנו וצחקנו והיה מדהים.
חזרנו מאושרים ומרוצים עם רצון לעוד ימיים כאלה
מקווים שיהיו בהקדם
עובדי שלו דימונה ירוחם ומצפה רמון

מתמודדים בכנסת ישראל
יום רביעי, 12 בינואר, 2011היום היה יום מרגש במיוחד עבורנו.
דייר של הדיור מוגן באר שבע השתתף יחד עם להקה "יחדיו" בטקס הענקת פרס מגן שר הבריאות. זהו פרס ששר הבריאות מעניק למתנדבים מצטיינים במערכת הבריאות.
להקה יחדיו זו להקה של מתמודדים, בהנחיה של הגב. דניאלה פרץ.
הטקס התקיים היום בכנסת והופעתו של בני הייתה מרגשת במיוחד, הוא שר מספר שירים עם ליווי של עוד מתמודדים ומדריכות המרכז.
אפילו יו"ר הכנסת. מר. ראובן ריבלין התרגש ושיבח אותם.
הייתה לי הזכות והכבוד להיות אחת המוזמנות לטקס והיה מאוד מרגש.
דיור מוגן במודיעין
יום שני, 3 בינואר, 2011חברת שלו החלה לפעול בחודשים האחרונים בעיר מודיעין במסגרת שירותי סל שיקום ונותנת שירותי דיור מוגן לתושבי האזור.
מצורף קישור לכתבה שהתפרסמה היום בעיתון של מודיעין
http://www.mnews.co.il/iton/727/insert/momu1p014.pdf
ליצירת קשר עם צוות הדיור המוגן במודיעין ניתן לפנות לשיר מרחב- רכזת השירות באזור בטלפון:
050-8650242
או בכתובת המייל: shirm@slavpro.co.il
ההמבורגר הכי חרוך והכי טעים שאכלתי בימי חיי!
יום שלישי, 21 בדצמבר, 2010נ' כבן 37, אושפז לראשונה בשנת 2000 לאחר שחזר מטיול במזרח. אובחן כמתמודד עם הפרעה סכיזו- אפקטיב.
לקראת שחרורו מביה"ח עבר ועדת סל שיקום של משרד הבריאות והוצע לו להשתלב בדיור מוגן .
נ' סירב באותה עת, חשש לדבריו להיות בחברת "חולים", חזר לבית הוריו, מה שהתברר בהמשך כטעות : "בגיל 27 לא פשוט לגור עם ההורים."
נ' מספר כי חווה הרבה לחץ באותה תקופה מצד ההורים, שהתקשו להבין את מצבו הנפשי וציפו ממנו לחזור לתפקוד רגיל ובזמן קצר. לאחר שנה וחצי נ' מתאשפז שוב, והפעם לתקופה ממשוכת של כשנה.
לקראת השחרור מביה"ח נ' מבקש לעבור שוב ועדת סל שיקום ולהשתלב הפעם בדיור מוגן.
נ' משתלב בדירה עם עוד 3 שותפים בעיר במרכז הארץ.הוא מקבל לווי של צוות מקצועי המורכב מעובדת סוציאלית ומדריך שיקום, אשר מגיעים אליו במהלך השבוע ונבנית עמו תכנית שיקום אישית השמה דגש על צרכיו .באופן הדרגתי נ' חוזר לתפקד ומתקדם.
נ' מדבר הרבה על תחושת עצמאות והעצמה שקיבל בדירה, מציין לחיוב את ההמבורגר הראשון שהכין בעצמו ולמרות שיצא חרוך היה ערב לחכו יותר מכל המבורגר שאכל בחייו.
נ' מספר על חווית השותפות בדירה לצד תחושת מרחב , לדבריו למד לנהל משק בית, ולדאוג לתשלומים השוטפים. זאת לצד עזרה במציאת עבודה התאמה את כישוריו ויכולותיו באותה עת.
באופן הדרגתי נ' התחזק ובעידוד הצוות המקצועי החל להרגיש שיש לו את הכלים לצאת מהדירה לדיור עצמאי, במקביל גם התחזקה תחושת האמון שרכשו לו הוריו ועל רקע זאת הם החליטו לרכוש עבורו דירה.
נ' חש שביעות רצון מהתקדמותו ורצון להעניק לאחרים , מכאן נולדה היוזמה של להעביר ערבי שירה והפעלה בהוסטלים של החברה , המיועדים לנפגעי נפש אשר זקוקים ללווי אינטנסיבי יותר מדיור מוגן.
נ' נהנה מהקשר עם האנשים, מיכולתו לתרום ולספר את סיפורו האישי. בתקופה זו הוא גם מכיר את מי שהפכה להיות אשתו ולאחר כשנה של מגורים משותפים, במהלכה קיבל לווי של ד.מוגן לבודדים בני הזוג מתחתנים.
נ' ממשיך להרגיש סיפוק מעבודתו ובשנת 2007 מתקבל לעבודה כמדריך שיקום בהוסטל, במקביל משתלב בקורס צרכנים נותני שרות מטעם מ. הבריאות.
נ' מתואר כמדריך מצטיין בעל יכולת לראות את צרכי המשתקמים ב"גובה העיניים". המשתקמים רואים בנ' מודל להזדהות ודוגמא אישית.
נ' זוכה להערכה רבה גם מצוות ההוסטל ובעידודם נרשם ללימודי עבודה סוציאלית.
כיום נ' נשוי באושר, אב לילדה כבת שנה עובד בלילות כמדריך שיקום ובימים סטודנט לעבודה סוציאלית.
לדבריו הלווי והתמיכה שקיבל במהלך השנים נטעו בו את הרצון לתת ולתרום לאחרים וכיום חלומו הוא לנהל הוסטל ולנטוע באחרים תקווה להתקדמות והצלחה!
מסיבת חנוכה בדיור מוגן ענבלים
יום רביעי, 8 בדצמבר, 2010בנר ראשון של חנוכה חגגנו בדיור מוגן ענבלים את מסיבת החנוכה. התאחדנו יחד עם השכנים (ד.מ של סילבינה) וחגגנו את חנוכה כמו שרק אצלנו יודעים לחגוג.
התחלנו בהדלקת נרות חגיגית, ברכות ואיחולים של מנהלות המסגרות..
נהננו מהיצירה האיכותית "נס ה-לפונקס" שעלתה תודות לבמאי והמפיק -עודד המדריך (האחד והיחיד), משחק בלתי רגיל של מרקוס(המדריך שאין שני לו), והצגה ברמה מאוד גבוהה של הדיירים המשתתפים בחוג הדרמה.
שרנו קריוקי, כולם הפגינו יכולות שירה מפתיעות במיוחד, תיפוף בדרבוקה ברמה מקצועית, רקדנו עד שנגמר הכוח, וכמובן…הרבה אוכל!
היה מעולה,משמח ומרגש. תודה רבה לכל המארגנים, הרקדנים, הזמרים, ובראש ובראשונה לדיירים המדהימים שעשו את המסיבה למוצלחת כמו שהייתה!
יום סיור מסגרות דיור בבאר שבע- צוות דיור מוגן דימונה, ירוחם ומצפה רמון
יום ראשון, 5 בדצמבר, 2010יום סיור מסגרות דיור בבאר שבע- צוות דיור מוגן דימונה, ירוחם ומצפה רמון
לפני שבועיים יצאנו, עובדי הדיור מוגן בדימונה, ירוחם ומצפה רמון ליום סיור במסגרות השונות במערך שירותי השיקום בבאר שבע של חברתנו. יצאנו כולם, מדריכים ומדריכות עובדים סוציאליים וסטודנטים להיכרות עם מסגרות שונות של הוסטלים וקהילה תומכת בבאר שבע.
את הבוקר התחלנו בביקור בבית מאיר שם התכבדנו בארוחת בוקר ושמענו מהמנהלת גלית על העבודה הייחודית במסגרת הקהילה התומכת וגם קיבלנו הסבר על דיור קבוצתי.
בהמשך הגענו להוסטל ענבלים שם פגשנו את המנהלת נופר. שמענו על העבודה בהוסטל הנותן מענה לדיירים ברמות תפקוד שונות, בגילאים שונים ומאפשר הזדמנות לכל משתקם אשר מביע רצון לשינוי בתהליך של כבוד, קבלה ושיתוף בקבלת החלטות.
המסגרת האחרונה בה ביקרנו הייתה בית לאה- הוסטל לצעירים, שם שמענו מהמנהלת אילנה על העבודה הייחודית עם משתקמים צעירים ועל דילמות ייחודיות העולות במסגרת זאת.
נהנינו מאוד מהמפגש החוויתי והמלמד.
עבורנו המפגש עם השירותים היה חיוני להמשך עבודתנו וליצירת מודעות למסגרות שונות העשויות להתאים לדיירים שונים.
סיימנו את היום בארוחת צהרים משותפת במסעדת 'אווז הזהב' שחתמה את היום העמוס והמלמד בתחושה מגבשת ומלכדת.
תערוכת תמונות "מפגשים פשוטים"
יום שני, 15 בנובמבר, 2010דיירים של דיור מוגן באר שבע, דיור מוגן ענבלים ודיור מוגן דימונה השתתפו בתערוכה במשכן לאמונויות הבמה .
מצורפות תמונות מהפתיחה החגיגית של התערוכה בה השתתפו ראש עירית באר שבע מר רוביק דנילוביץ ומנהל בית חולים פסיכיאטרי ד"ר זאב קפלן, ומר שמוליק יפרח מנכ"ל תיאטרון באר שבע.
בני דייר של דיור מוגן באר שבע שר וניגן בגיטרה שיר שהוא בעצמו הלחין. משה דייר של דיור מוגן ענבלים ואליסה דיירת דיור מוגן דימונה הציגו את עבודתם הנפלאה.
הגב' דניאלה פרץ מדריכה ראשית בבית חולים פסיכיאטרי אירגנה את התערוכה ולנו היה הכבוד להשתתף בארגון ולקחת חלק בבחירת העבודות.
פתיחת התערוכה "מפגשים פשוטים" היה אירוע מרגש, שהתקיים במסגרת שבוע בריאות הנפש.
כל הכבוד לאומנים שלנו!!!!!

סטיגמה- ככה זה נראה….
יום ראשון, 7 בנובמבר, 2010שלום לכולם
אנו דיירים בדירה קבוצתית בדיור מוגן בבאר שבע. רצינו לספר לכם סיפור שקרה לנו לא מזמן, כאשר ניסינו לפתוח חשבון בנק משותף בבנק הפועלים בשכונה ט' בבאר שבע.
בחודש אוגוסט האחרון עברנו להתגורר בשכונה ט' בבאר שבע. לפני כמספר שבועות, ניגשנו ביחד עם המדריכה השיקומית שלנו לסניף בנק הפועלים השכונתי בכדי לפתוח חשבון בנק משותף וחשבונות אישיים.
נכנסנו לבנק וחיכינו בסבלנות שיגיע תורינו. נכנסנו לפקידה והסברנו לה שאנו מעוניינים לפתוח חשבון משותף לדירה וחשבונות אישיים לנו. הפקידה ביקשה מאיתנו תעודות זהות והיא שמה לב שהכתובות לא מעודכנות, כלומר, דבר המהווה לטענתה בעיה בפתיחת החשבון. המדריכה שלנו הסבירה לפקידה שהיא המדריכה השיקומית שלנו מטעם חברת שלו ושמדובר במסגרת של דיור מוגן. הפקידה בתגובה הפנתה אותנו לסגנית המנהל. הסגנית נראתה מהססת וביקשה שפקסס לה את החוזים של הדירה. באותות רגע לא התאפשר לפקסס את החוזים ולכן נאלצנו לחזור ביום אחר לבנק עם החוזים של הדירה. לאחר כשלושה ימים חזרנו עם החוזרים לבנק. ניגשנו אל הפקידה שהיינו אצלה בפעם הקודמת והיא ביקשה שנחכה בתור באותה שעה היתה תקלה במערכת המספרים של הבנק, דבר שאילץ אותנו לחכות כמעט שעתיים בתור. פנינו לאחראית והיא אמרה שהפקידה הבאה שתתפנה תקבל אותנו. אך כאשר התפנתה פקידה היא לא הסכימה לקבל אותנו. חזרנו לאחראית שהפנתה אותנו לפקיד שבכלל מתעסק בנושאים אחרים (השקעות וכדומה…). הסברנו לפקיד את המצב. הוא קם מכיסאו וניגש אל המנהל. המנהל זימן אותנו אליו. שוב הסברנו למנהל את מה שאנחנו רוצים לעשות ומדוע לא פתחנו חשבון בפעם הקודמת שהיינו בבנק (בקשת החוזים..). המנהל הביע חששות והרגשנו שהוא לא סומך עלינו שיהיה כסף בחשבון. הוא טען שהחוזים לא מספיקים ושיש צורך להביא דפי חשבון של החשבונות הקיימים. המדריכה כבר החלה להתעצבן. היא אמרה למנהל שלא מזמן פתחה חשבון בבנק הפועלים ולא נתקלה כלל בקשיים. לא ביקשו ממנה חוזה של הדירה, ולא דפי חשבון. היא אמרה לו שזה לא הוגן ושאם לא היינו פגועי נפש, הוא היה פותח להם חשבון בלי בעיה. המנהל לא התייחס ברצינות לדברי המדריכה שלנו ובכל זאת ביקש שנחזור עם תדפיסי הבנק.
מאוד נפגענו מהיחס שקיבלנו מהבנק ומהמנהל. אין ספק שמדובר בסטיגמה בצורתה הכי גלויה ובהתגשמות של כל הסטריאוטיפים הקיימים בחברה הישראלית בה אנו חיים. מאוד עצוב שהמצב הוא כזה.
יצאנו מהבנק פגועים ומושפלים עם הרגשה שאנחנו לא שווים כלום, שלא מעריכים אותנו. זו היתה הוכחה לכך שהחברה לא מקבלת ומנוכרת ובמקום להבין ולהכיר את האוכלוסייה שלנו הם עושים בדיוק את ההפך ותורמים להרחקתנו מהחברה הישראלית.
בסופו של דבר, החלטנו להישאר בבנק לאומי בשכונה ב' (אפילו שזה קצת רחוק), בנק שמקבל אותנו בברכה ולא מתקיל אותנו בקשיים ובאטימות שקיבלנו בבנק הפועלים בט', בדיוק להיפך- הפקידים הם אדיבים ומקבלים אותנו כמו שאנו.
נשמח לקבל תגובות, סיפורים דומים וכדומה…
















